התזמורת הפילהרמונית הישראלית מבצעת כבר כמעט 100 שנים יצירות קלאסיות על זמניות מכל הסוגים, והיא חוד החנית בכל מה שקשור למוסיקה קלאסית בארץ. בואו להכיר מקרוב את ההיסטוריה הרבה והעשירה של התזמורת וכיצד היא השפיעה על החברה שלנו בפרט וגם על העולם
מהי תזמורת פילהרמונית?
תזמורת פילהרמונית (או תזמורת סימפונית) היא הרכב גדול של נגנים במגוון סוגי כלים, ובה יש לפחות 60 נגנים. זהו ההרכב הגדול ביותר מבין כל סוגי התזמורות הקיימים, והגיוון בכלי הנגינה שבה מאפשר לה לבצע היטב את מגוון היצירות הקלאסיות הקיימות. בתזמורת הפילהרמונית יש נגן ראשון בכל קבוצת כלים, והם אלו שבדרך כלל מנגנים קטעי סולו ביצירה, והכנר הראשי הוא המשנה למנצח.
אילו תפקידים יש בפילהרמוניות הישראלית?
בתזמורת הפילהרמונית הישראלית יש מגוון תפקידים:
- נגני כלי קשת – כינור, ויולה, צ’לו וקונטרבס
- נגני כלי נשיפה מעץ – חליל, פיקולו, אבוב, קלרינט, בסון ועוד
- נגני כלי נשיפה ממתכת – חצוצרה, קרן, טרומבון, טובה
- נגני כלי נקישה – טימפני, קסילופון ועוד
- נגני נבל – בתזמורת הישראלית יש נכון להיום נגנית נבל אחת
כמה נגנים יכולה להכיל תזמורת פילהרמונית?
לפי ההגדרה, תזמורת יכולה להגדיר עצמה פילהרמונית אם יש בה לפחות 60 נגנים. בתזמורת הפילהרמונית הישראלית יש נכון להיום יותר מ-100 נגנים ב-5 קטגוריות שונות.
ההיסטוריה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית
זהו הזמן להכיר מקרוב את ההיסטוריה המעניינת של התזמורת הפילהרמונית הישראלית:
העשור הראשון (1946-1936)
התזמורת הוקמה בסוף שנת 1936, ושמה הראשון היה “התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית”. מייסדיה הם ברוניסלב הוברמן, כנר מוערך שידע שהמצב באירופה ישתנה לרעה ושכנע מוסיקאים יהודים לעלות לארץ ולהימלט מגרמניה הנאצית, ואיש הציבור התל אביב משה שלוש שגם שימש כיושב ראש ההנהלה של התזמורת. הקונצרט הראשון של התזמורת נערך ב-26 בדצמבר 1936 במגרשי התערוכה בצפון תל אביב, והמנצח בהופעה זו היה המנצח הדגול ארתורו טוסקניני. בעשור הראשון של פעילותה, ערכה התזמורת קונצרטים למען חיילי בעלות הברית בחזיתות שונות ואפילו במצרים, ובסוף מלחמת העולם השנייה ביצעה קונצרטים חגיגיים גם באירופה.
העשור השני (1956-1947)
שמה של התזמורת שונה ב-1948 ל”התזמורת הפילהרמונית הישראלית” יחד עם הקמתה של מדינת ישראל. התזמורת היא זו שניגנה את המנון “התקווה” בטקס ההכרזה על הקמת המדינה בתאריך ה’ באייר תש”ח. כמה ימים לאחר כיבוש באר שבע במלחמת העצמאות, הגיעה התזמורת לעיר העתיקה וביצעה בניצוחו של לאונרד ברנשטיין קונצרט חגיגי אל מול 5,000 חיילים. זהו אחד העשורים הפעילים והחשובים ביותר של התזמורת, והם שימשו גורם חשוב להעלאת המורל בקרב אזרחים וחיילים ישראלים. התזמורת גם צברה מוניטין רב בכל העולם, ומנצחים רבים מכל העולם ראו אתגר ואות כבוד בקבלת הזכות לנצח על התזמורת כמו קוסביצקי, מרקביץ’, פול פאריי ועוד.
העשור השלישי (1966-1957)
באוקטובר 1957 נחנך ביתה של התזמורת בארץ – היכל התרבות בתל אביב. ההיכל החדש יכול היה לארח יותר מ-2,500 איש, והתזמורת ניצלה את ההזדמנות כדי להרחיב את הקהל שלה. אומנים רבים מכל העולם, גם מברית המועצות, זכו להזדמנות לנגן עם התזמורת או לנצח עליה, וכולם קיבלו שבחים רבים מהקהל. בין האומנים המוכרים אפשר למנות את הכנר דוד אויסטרך, הצ’לן מסטיסלב רוסטרופוביץ’ והמנצחים יוזף קריפס, אישטוואן קרטש, גאורג שולטי ועוד.
העשור הרביעי (1976-1967)
גם בעשור הרביעי של הפעילות שלה המשיכה התזמורת לשמש גורם חשוב להעלאת המורל של האזרחים והחיילים בישראל. ביולי 1967 ניצח ברנשטיין על ביצוע מרגש של סימפוניית “התחייה” של מהלר באמפיתאטרון של הר הצופים, קונצרט שבו הכנר הראשי והסולן הוא אייזק שטרן. כמו כן, התזמורת ניגנה את הרקוויאם של ורדי בבית לחם (בניצוח זובין מהטה) והופיעה אל מול חיילי צה”ל בשארם-א-שייח. בהמשך הדרך הוזמנה התזמורת להופיע בפסטיבלים גדולים באירופה בזלצבורג, באדינבורו ועוד, והיא ניגנה את “התקווה” כהדרן בהופעה בברלין, כ-500 מטר מהרייכסטאג. גם במהלך מלחמת יום כיפור התזמורת הופיעה רבות אל מול החיילים בכל הארץ, מגולן ועד סיני.
העשור החמישי (1986-1977)
בשנת 1982 התקיים בתזמורת “שבוע הוברמן”, שבו ציינו 100 שנים להולדתו של מייסד התזמורת באמצעות נגינה במשותף עם כנרים גדולים מרחבי העולם. ב-1986 התזמורת חגגה 50 שנים להיווסדה, וניגנה את היצירה “משחקי יובל” שלאונרד ברנשטיין כתב במיוחד לכבוד האירוע. זהו העשור שבו מינו את זובין מהטה להיות המנהל המוסיקלי של התזמורת לכל ימי חייו. התזמורת המשיכה לטייל בכל העולם וסחפה קהל רב בביצועיה המרשימים. הקונצרט המרגש ביותר בעשור זה היה ב”גדר הטובה” בגבול לבנון, אל מול קהל ישראלי ולבנוני משני צידי הגדר.
העשור השישי (1996-1987)
בעשור זה הגיעה התזמורת לראשונה לפולין, והכריזה באמצעות המוסיקה שהעם היהודי כאן להישאר, ושיש לו מורשת ותרבות רחבות לחלוק עם העולם. בעשור זה נפתחת העלייה המאסיבית מברית המועצות לשעבר, ואל התזמורת מצטרפים נגנים רבים ומוכשרים שכל חלומם היה להגיע לארץ המובטחת. לאונרד ברנשטיין קיבל בשנת 1988 את התואר רב מנצחים של התזמורת, והמנצח קורט מזור קיבל בשנת 1992 את התואר “מנצח אורח בר כבוד”. התזמורת מנגנת את “מחייה המתים” בביצוע בכורה בטקס לפתיחת המוזאון ההיסטורי-יהודי באמסטרדם, שבו השתתפו מלכת הולנד וראשי מדינות אחרות מאירופה. התזמורת גם ניגנה את “הפסיון הספרדי” בטולדו בשנת 1991 אל מול בית המלוכה הספרדי, במלאת 500 שנה לגירוש יהודי ספרד.
העשור השביעי (2006-1997)
העשור השביעי של התזמורת הביא עימו תקווה גדולה לעם ישראל בדמות הסכמי אוסלו, והיא ביצעה קונצרטים מיוחדים להצדעה לאומנים הגדולים באותה העת כמו משה וילנסקי, סשה ארגוב, נעמי שמר, נורית הירש ועוד. התזמורת גם ליוותה יוצרים רבים כמו אחינועם ניני, דוד ד’אור ויהודית רביץ, ואף הופיעה בתקליטים ים תיכוניים של דאלארס וגליקריה היוונים. התזמורת הפגישה בין ילדים ישראלים לפלסטינים באולם ימק”א בירושלים לקונצרט מרגש במיוחד, שהיה הבסיס להקמת תוכנית “מפתח”.
בימי האינתיפאדה אומנים רבים מחו”ל חששו לבוא להופיע עם התזמורת, אך הקהל המקומי נשאר נאמן והגיע לכל המופעים בתוכנית. התזמורת אירחה חברים חדשים כמו פזיל סאי, ג’ורג’ פהליבניאן, גוסטבו דודמל, ג’ושוע בל, מקסים ונגרוב ולנג לנג, לצד חברים ותיקים כמו קורט מזור, יואל לוי, דניאל אורן, רפאל פריהבק דה בורגוס ועוד.
בתחילת המילניום יצרה התזמורת תוכניות הפונות לקהל רחב יותר כמו “הפילהרמונית בג’ינס”, קונצרטים בשישי אחר הצוהריים ועוד.
העשור השמיני (2016-2007)
התזמורת חגגה 70 שנים של פעילות יחד עם 24,000 חובבי מוסיקה קלאסית בקהל, בפסטיבל של שלושה שבועות שנערך בהיכל התרבות בתל אביב. בשנת 2011 היכל התרבות הושבת זמנית לצורך שיפוצים, והוא נפתח שנתיים לאחר מכן וקיבל את שמו של צ’רלס ברונפמן, שתרם את המימון הנדרש לשיפוץ. התזמורת המשיכה להופיע בכל רחבי העולם: היא פתחה את שנת 2007 בסין, ערכה שבוע שלם של קונצרטים חגיגיים במומביי והופיעה בעוד ערים רבות בעולם. בקונצרט שנערך באלברט הול שבלונדון יצרו מפגינים אנטי-ישראליים הפרעה למופע, ולאחר שהם פונו מן האולם הוא המשיך כסדרו.
בעשור זה הקימה התזמורת את אתר האינטרנט שלה, ובו אפשר לצפות בשידורים חיים, בסרטוני תיעוד מסיורים, בראיונות עם אומנים וגם לקנות כרטיסים ומינויים להופעות השונות.
העשור התשיעי (2017-היום)
התזמורת ממשיכה גם בימינו להופיע עם מיטב האומנים הגדולים במוסיקה הקלאסית ברחבי העולם כמו ריקרדו מוטי, מנפרד הונק, אמנדה פורסיית’, פנחס צוקרמן ועוד. בחגיגות ה-80 של התזמורת הודיע זובין מהטה על פרישתו מניהול התזמורת בשנת 2019, ולאחריו מונה להב שני להיות המנצח והמנהל המוסיקלי שלה. בשנת 2019 נערכו חגיגות להוקרתו של זובין מהטה, והוא זכה לשבחים רבים גם מהאומנים שהגיעו לנגן תחתיו וגם מהקהל, שעמד דקות ארוכות והריע לכבודו. התזמורת ממשיכה לייצג את מדינת ישראל נאמנה, והיא הופיעה לראשונה גם ביפן, בקוריאה הדרומית, בגיאורגיה ובלטביה.
איפה פוגשת אותנו המוסיקה הקלאסית באלמא?
במרכז האומנויות של אלמא תוכלו ליהנות גם אתם ממוסיקה קלאסית וקאמרית נהדרת. לתוכנית זו קוראים העונה הקלאסית של אלמא, ובה קונצרטים ייחודיים מכל הסוגים שאותם יבצעו נגנים ומנצחים בעלי שם מהארץ ומהעולם. באתר תוכלו למצוא את התוכנייה השלמה של הקונצרטים ולהכיר את האומנים והיצירות שינוגנו במרכז האומנויות בזמן הקרוב.
אם מעוניינים לארח קונצרט מיוחד משלכם, באפשרותכם לשכור את אולם אלמא בעל 420 המושבים שיארח אתכם לערב מוסיקה קלאסית יוצא מן הכלל. האולם מעוצב בקפידה כדי להתאים באופן מושלם לאירוח קונצרטים ייחודיים ברמת שמע מושלמת. באולם תוכלו להשתמש גם בעוגב בעל 1,440 חלילים מתוצרת חברת Klais המתאים בדיוק לאופי האולם.
ואם אתם דווקא חושבים לשלב את ההופעות המיוחדות עם חופשה מרגיעה ומהנה בצפון, אלמא מציעים חבילות לינה עם הופעה, המכילות אירוח בחדרים היוקרתיים של המלון לצד כניסה להופעה מבין ההופעות הקיימות בלוח הזמנים של המלון והמרכז לאומנויות.
איך תרמה הפילהרמונית למוסיקה הישראלית ולמוסיקה העולמית?
התזמורת הפילהרמונית עזרה להגביר את הפופולריות של מוסיקה קלאסית בארץ וגם בעולם. הביצועים המרגשים, ביצוע ההופעות בשטח אל מול חיילים רבים וגם הגעתם לכמעט כל פינה בעולם הנכיחה רבות את המוסיקה הקלאסית ואת חשיבותה בהיסטוריה הכללית של המוסיקה, כך שאנשים רבים נחשפו לקסמי המוסיקה הקלאסית ונהנו מביצועים יוצאי דופן ומרגשים.
כיצד השפיעה הפילהרמונית על החברה?
בזכות הסיורים הרבים של הפילהרמונית ברחבי הארץ והגעתה לחיילים ישראלים בכל מקום, היא הצליחה לגעת בליבם של אנשים רבים ולפתוח את אוזניהם למוסיקה הקלאסית המיוחדת. הפילהרמונית הייתה מגדלור של תקווה בימי מלחמה קשים, ועודנה מספקת גם בימינו נחמה אומנותית לכל מי שחפץ בהופעה יוצאת מן הכלל.
הישגים ושיאים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית
לתזמורת הפילהרמונית הישראלית יש כמה הישגים ושיאים מעניינים שכדאי להכיר:
- הסיור הארוך ביותר – בשנת 1960 התזמורת ערכה סיור מסביב לעולם, שעצר באירופה, בארצות הברית, ביפן ובהודו, והוא נמשך יותר מחודשיים – מ-11 באוקטובר ועד 23 בדצמבר
- קהל המאזינים הגדול ביותר – בשנת 1988 ערכה התזמורת קונצרט בפארק הירקון בתל אביב, וההערכה היא שנכחו שם כמאה אלף איש. זהו הקהל הגדול ביותר שנכח בקונצרט מוסיקה קלאסית בישראל אי פעם
- ייצוג והסברה – התזמורת הייתה כבר משנותיה הראשונות גוף ייצוג והסברה של העם היהודי ושל מדינת ישראל. הופעותיה הרבות במקומות רבים בעולם השפיעו רבות על היחס כלפי ישראל והיהודים בעולם והובילו ליחס חם מקהל בכל רחבי העולם. התזמורת הפכה את ישראל למוקד חשוב בעולם למוסיקה קלאסית ולשיתופי פעולה אומנותיים רבים בתחום
מה מייחד את התזמורת הישראלית משאר התזמורות?
הייחוד של התזמורת הפילהרמונית הישראלית הוא העבר העשיר שלה והמורשת שהיא מבוססת עליה, החל בהגעתם של מוסיקאים יהודים מאירופה בזמן עלייתה של גרמניה הנאצית, וכלה בשיתופי הפעולה הרבים עם נגנים ומנצחים יהודים (וגם לא יהודים) בכל העולם. פועלה המיוחד של התזמורת, הכלל הופעות רבות מול חיילי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה וחיילים ישראלים בכל החזיתות במהלך מלחמות ישראל, מייחד גם אותה אל מול תזמורות אחרות שלא מצאו עצמן במצב כזה.
אירועים ופרויקטים בהשתתפות התזמורת הפילהרמונית כיום
התזמורת הפילהרמונית ממשיכה למלא את האולמות של היכל התרבות על שם צ’רלס ברונפמן בתל אביב, ומדי פעם אפשר למצוא אותה בפסטיבלים מיוחדים ובפרויקטים בעלי שם בארץ ובעולם. התזמורת עורכת קונצרטים מיוחדים לילדים, קונצרטים להוקרת אומנים חשובים בארץ ובעולם וגם קונצרטים קלאסיים שבהם מתארחים מנצחים וסולנים מפורסמים.
סיכום
התזמורת הפילהרמונית הישראלית פועלת משנת 1936 להנכיח את המוסיקה הקלאסית בנוף הישראלי בפרט ובנוף העולמי בכלל. באמצעות סיורים רבים ברחבי העולם ושיתופי פעולה עם סולנים ומנצחים בעלי שם, התזמורת משמשת גם גוף הסברה מצוין למדינת ישראל, והיא מספקת לקהל בארץ ובעולם הופעות בלתי נשכחות של מוסיקה יוצאת מן הכלל.